צעידת בוקר מהביג בן עד לבאקינגהם (פרק5)
עם שחר אנחנו נוסעים לתחנת ווסטמיניסטר, וכשעולים מהטיוב, אנחנו רואים אותו:
ואת בית הפרלמנט הצמוד אליו:
אנחנו צועדים משם על רחוב Whitehall
חולפים על פני דאונינג 10:
ומגיעים לכיכר טרפלגר.
נערכה ביננו השיחה הבאה:
מקגייבר: נראה לי שזה נפוליון שם בפסל למעלה…
אני: לא! מה פתאום נפוליון??? זה אדמירל נלסון! הוא הביס את נפוליון! ומת בקרב טראפלגר!🙂
מקגייבר מגלגל עיניים.
אני מגלגלת בחזרה.
אני מודה שלעתים קצת מתיש לטייל איתי.🙂
מצטיידים בקפה לדרך,
ונכנסים לרחוב The Mall שמוביל לארמון באקינגהם. מצדו השמאלי של הרחוב שוכן פארק סיינט ג`יימס, ואליו אנחנו נכנסים.
Breakfast!
זהו Clarence House, הארמון של הנסיך צ`ארלס וקאמילה. מפתיע בצניעותו וגם בקירבתו לארמון באקינגהם, הוא ממש גר שני מטר מאימוש.
נצפה גם קקי מלכותי של סוסים מלכותיים:
וויקטוריה ממוריאל שניצב ממול הארמון:
רק היוניון ג’ק מונף= המלכה לא בבית.🙂
משם אנחנו ממשיכים בדרכנו…
אבל לא לפני כוס תה עם חלב כמיטב המסורת.
במהלך הטיול הזה עשיתי פוסט דוקטורט בשתיית תה. ואני מתחברת מאד לאופן שבו הבריטים מגישים תה: מוזגים לך מים רותחים לתוך קומקום חרסינה אישי, בתוכו מונחת חליטת התה (מנטה של טווינינג- הכי אהבתי). על המגש מניחים לך ספל תה רחב, מחומם, הפוך על הצלחת וכד קטן ובו חלב.
ואין דבר כזה שזורקים לך שקית תה בתוך מאג!!! זה פשוט לא.
אם כולם היו מבינים את הכלל האלמנטרי הזה, האנושות היתה נראית מקום הרבה יותר טוב.🙂
בכל אופן, ככה בדיוק אני מגישה תמיד תה בבית שלי, כמו באנגליה מולדתי🙂.
ואחרי שהשבט אמר את דברו,
שלום.
