בכל בוקר, אנחנו עוקבים אחרי הדיווחים ב- SKY.
יש בימים האחרונים מצב שמוגדר כ- extreme weather ברחבי בריטניה. זה ידוע שהבריטים אוהבים לדבר על מזג האוויר ועכשיו יש להם הזדמנות מעולה להרחיב את השיחות שלהם. מזג האוויר הקיצוני אקסטרימי גרם לשטפונות והצפות רבות.
בלונדון אין שטפונות, אבל קר. קרררר…. וכבר אמרתי שנורא קר? השערות קופאות לי! אבל אני מסרבת ללבוש כובע!
אנחנו מתחילים בצעידת בוקר. הדירה שלנו ממוקמת קרוב לטאוור ברידג`, ואנחנו צועדים אליו.
על הגדה הדרומית של התמז, בין טאוור ברידג` ל Lambeth Bridge מחברת טיילת The Queen`s Walk.
סלילת הטיילת הזו הושלמה ב- 1977 כציון ליובל הכסף למלוכתה של המלכה אליזבט השניה.
בסמוך עוגנת אניית המלחמה “בלפסט”
בדרך אנחנו מלקטים את ארוחת בוקר מס` 1:
ומשם אנחנו נוסעים לשוק קמדן:
שבשל השעה המוקדמת, עוד הכל סגור…
אז אנחנו מלקטים את ארוחת בוקר מס` 2:
ואחרי כן השוק נפתח:
זהו שוק האורוות, והדוכנים ממוקמים בתוך תאי הסוסים:
בשוק הזה שולטים תיקי עור. בחנות הזו הם היו עסוקים בצילום קטלוג:
ודוכן של מה זה?
הגשם לא הפסיק לרדת והיה ממש קר, אז משם נסענו לקניון ווסטפילד הגדול שהוקם לכבוד האולימפיאדה. הוא ע- נ- ק בכל סדר גודל שאני מכירה:
אבל הוא לא עושה לי את זה… אז אנחנו שבים לסוהו הרטוב.
ולבסוף אנחנו מגיעים לכיכר טרפלגר. בכיכר שוכן המוזיאון הלאומי ואני שועטת אליו.
בשלב הזה אני מבחינה שמקגייבר על סף התקף טנטרום באמצע הכיכר.
אני מבינה שהוא חושב, בטעות, שאני מתכננת לסקור את כל תכולת המוזיאון.
אבל כוונתי היא אחרת. הו, לא, לא – אני מרגיעה אותו- שום אמנות. אנחנו בסה”כ עולים לקומה השניה של המוזיאון, לבית הקפה החמוד שלו- כי שם מגישים ארוחת תה מסורתית…!
עם סנדביצ`ונים קטנים וחמודים, סקונס רכים ומתוקים וחליטות תה מהממות:
האיש נרגע. אשכרה, סערה בכוס תה נמנעה.
בזמן סעודת המנחה שלנו אני שומעת מוזיקה חרישית שבוקעת…מאיפה?
מקגייבר: נראה לי שאנחנו שומעים את המוזיקה דרך האוזניות של היפני הזה, שיושב לצידנו.
אני: איזה קטע. הוא שומע את כל השירים שאני אוהבת! ארת`ה פרנקלין, ביטלס… איזה צירוף מקרים!
וזה נמשך לאורך כל הסעודה- אנחנו שומעים ברקע את נירוונה, R.E.M, דייויד בואי. וואלה, סחתיין עליו- היפני הזה ואני אוהבים את אותה מוסיקה! צירוף מקרים נדיר, הכפר הגלובלי וכל זה, אבל רבאק, שיחליש קצת- אנחנו במוזיאון הלאומי!
בחלוף שעה, כשאני פותחת את התיק שלי, המוזיקה לפתע מתגברת.
יאפ.
המוזיקה המשובחת בקעה מתוך האייפון שלי, שנלחץ בטעות בתוך התיק.
אז על מוזיקת הרקע המשובחת במוזיאון הבריטי הלאומי (!!!) הייתי אחראית אני.
רבאק.
אחרי שהסתיים לו תה המנחה אנחנו יוצאים לכיכר טרפלגר.
במרכז כיכר טרפלגר ניצב פסלו של אדמירל נלסון מוקף ב- 4 אריות. בכל 4 פינות הכיכר יש מעמדי פסלים – אבל רק 3 פסלים הוצבו שם: המעמד הרביעי נותר ריק שנים רבות מחוסר תקציב להשלמת פסלו של וויליאם הרביעי.
אז ב- 1999 הציעה האגודה המלכותית לאמנות כי אמנים בני זמננו יציגו על המעמד הרביעי פסלים בתצוגה מתחלפת.
כיום מוצב פסל התרנגול הכחול המסמל את הגבריות הבריטית.
אוקיי. כבר עשיתי לגבריות הבריטית כבר לא מעט פרומושן.
ובתחנת צ`רניג קרוס הסמוכה לכיכר, ציורים מתוקים על אריחי הקרמיקה:
