ביום שבת, ה 28/5/22, חל יום הולדתי, ורצה הגורל ובאותו יום נערכה החזרה הגנרלית לכבוד חגיגות הג’ובילי למלכה, שיתקיימו שבוע לאחר מכן. גולת הכותרת של החזרה הגנרלית- שהיא מכובדת בהשתתפותו של פרינס צ’ארמינג וויליאם, יקיר הבית שלנו.
אז אור ל 8 בבוקר התייצבנו במאל כדי לתפוס עמדת צילום טובה.
הרחוב עצמו היה חסום לתנועה ומאות שוטרים היו פזורים בו.
חיפשנו עמדה טובה לצילום. לצורך הארוע נסחבתי מהבית עם הניקון הכבדה שלי, כי נשבעתי שראס בן אמו אני מוציאה תמונה מעולה של פרינס צ’ארמינג ווילי.
וכך עמדנו בעמדתנו- אני חמושה במצלמה שלי ביד ימין, בטלפון ביד שמאל, ומימיני רותם עם הטלפון שלו, ראס בן אמו אני אומרת לכם.
ועד שהחל המצעד, התאמנתי בצילומי תקריב.
הדוגמנים היו השוטרים הכה חביבים:
ובמיוחד השוטר החייכן הזה, שלא הפסיק לחייך:
והשוטר המהמם עם העיניים הכחולות:
שימנה לב בנות:
מה אומרות, חש או לא חש שהתבייתתי עליו?
חש, ראס בן אמו חש.
מכיוון שכל התהליך ארך כ 4 שעות, והדמויות שסביבנו הפכו להיות קבועות, התחלנו לתת בהם שמות. אז חוץ מ”עיניים כחולות” ו”חייכני” היתה גם “חנה סנש”:
“ראית לאן חנה סנש הלכה, רותם?”
“נדמה לי שחנה סנש הלכה למגרש המסדרים, אמא”
ושימו לב, מפגש פסגה בין חייכני לעיניים כחולות:
ואז גם הגיע הקצין הזה, עם חרבו השלופה, זכה לכינוי “הקצין עם החרב”
ומה אני אשמה שבדיוק עבר ברקע זה בלי החולצה?
יש לציין שסביבנו החל המון אנגלי להתקהל משני צידי המאל. המוזמנים האריסטוקרטים, צעדו בחן לכיוון מגרש המסדרים, עם קוד לבוש אחיד: הנשים בשמלות וכובעים, הגברים בחליפות:
הפנסיונרים:
ואז החל המצעד:
המון המון תזמורות:
שעברו על המאל לכיוון מגרש המסדרים
ואז השתררה דממה.
השיירה של וויליאם התקרבה.
כל השוטרים והחיילים נעמדו בדום מתוח.
אף צפור לא צייץ,
עוף לא פרח, שור לא געה, ואף סנאי לא הסתנאה.
דממה, רק קול פרסות הסוסים.
והקליק קליק קליק של המצלמה שלי, שמנציחה את הנסיך וויליאם בחולפו על פנינו, כי ראס בן אמו אני חייבת תמונה מעולה, זוכרים?
כשהשיירה של וויליאם חלפה עברה, וחזרנו לנשום, רותם ואני משווים צילומים. אני גאה בעצמי על גבול הזחיחות, שהצילומים של הניקון שלי הצליחו להנציח את המאורע. אני מראה לרותם את התוצרים, ורותם נחנק.
מסתבר ש”הנסיך וויליאם” שעליו התבייתתי ואותו הנצחתי בכזו התלהבות, כלל וכלל איננו הנסיך וויליאם.
רותם מראה לי את הנסיך וויליאם שלו:
ואכן, הגיוני יותר שלנסיך וויליאם האמיתי יהיה סרט כחול על המדים.
אני המומה, חוזרת מבויישת לעשרת אלפים התמונות שצילמתי, כשברקע שאגות הצחוק של רותם, בני בכורי, פטר בטני ומכל התמונות, באחת בודדת ניתן לראות את שולי הסרט הכחול של וויליאם, ואת הרגל השמאלית שלו:
לרותם לוקח שעות להתאושש מהתקרית הזו.
יום הולדת 52 שמח לייייי
