לונדון 6: על דינוזאורים, תה וקניות.

גל החום שפוקד את לונדון בשבועות האחרונים- משאיר את אותותיו על המדשאות של הפארקים- הן צהובות ומשוועות לגשם. 

הדירה שלנו ממוקמת באזור הבייסווטר- והיתרון היחידי שלה- זה שהיא ממוקמת במרחק הליכה ברגל מגני קנזינגטון.

במקום להשתמש באוטובוס או בטיוב, אנחנו משתמשות הבוקר במו רגלינו, וצועדות לעבר הפארק. בדרכנו אנחנו חולפות על פני פועל שמחייך אלינו ואומר: “הלו, לאב” אבל הלאב שלו נשמע ‘luv’.

וזהו. מאותו רגע גורלי, ה luv נתקע לה, ואבא’לה קוראת לי luv.

לאחרונה אני יותר ויותר מתעניינת  בתיאוריית המיינדפולנס, ובקורס שעשיתי לא מזמן- “מנפלאות המח לנפלאות האדם” של המרכז הבינתחומי, למדתי שמחקרים הוכיחו כי לטיול בחיק הטבע ובעיקר בסביבה שופעת עצים יש השפעה חיובית על תיפקוד המח. 

זה כל כך נכון.

אם היו בודקים את תיפקוד המח שלי ספציפית היו מגלים שהוא מגיב ספציפית לפארקים של לונדון באופן חיובי פלוס פלוס.

(“בואי luv אני אצלם אותך על רקע הדשא הצהוב”)

הנה ארמון קנזינגטון, כאן מתגוררים בני דודנו וויל והארי. בקידמת הארמון ניצב פיסלה של המלכה ויקטוריה, אשר עליה אמר פעם הטייס ש”היא נקראת ויקטוריה על שם התקופה הויקטוריאנית שבה היא חיה” 🙂

אפילו פגשנו סנאי אחד בדרך:

עכשיו אנחנו כבר בהייד פארק.

במרכז האגם בהייד פארק ניצב בימים אלו מיצב עצום המורכב מ 7506 חביות צבעוניות, המחוברות זו לזו למבנה טרפזי ענק.

זו יצירה של האמן כריסטו, והיא נקראת “לונדון מסטבה”.

מסטבה הוא מבנה קבורה מצרי עתיק מאבן.

אחרי כל הטבע אנחנו מרגישות שהמח שלנו השתפר בביצועים שלו והוא מוכן לקלוט אינפורמציה חדשה. אנחנו יוצאות מההייד פארק ועולות  על הטיוב שיעביר אותנו לעבר החלק האינטליגנטי של היום. אנחנו יוצאות במתחם המוזיאונים בקנזינגטון.

אנחנו מתחילות בביקור במוזיאון ההסטוריה של הטבע. אנחנו קוראות לאנגלים “העם הנבחר” כי הכניסה למוזיאונים פה היא בחינם, שזו אחת התפיסות הראויות להערצה של האנגלים.

מוזיאון ההסטוריה של הטבע יושב בתוך מבנה ויקטוריאני מדהים. 

והסיבה העיקרית שהגענו לכאן היא הדינוזאורים

גם הלוויתן הכחול הגדול בעולם מוצג פה

ויש פה עוד מליוני מוצגים ותערוכות מרתקות שגם אם היינו באות לכאן כל יום במשך שבוע, לא היינו מספיקות לראות הכל. 

המוזיאון עצמו הוא הדבר הכי יפה במוזיאון הזה.

במעלה המדרגות יושב לו רגל על רגל דארווין מבסוט מעצמו ומתבונן על כולם.

שלושת המוזיאונים: מוזיאון ההסטוריה של הטבע, מוזיאון המדע ומוזיאון ויקטוריה ואלברט מהווים את קריית המוזיאונים בקנזינגטון. מוזיאון המדע צמוד למוזיאון הטבע.

חנות מוזיאון המדע היא אחד המקומות הכי שווים!

והתערוכה הכי יפה בעיננו פה היא תערוכת החלל

אני: “וואוו. תראי איזה חתיך הורס היה אייזיק ניוטון! עם כל השיער השופע הזה…מהמם”

אבא’לה: “לא… אני יותר בקטע של יוהן קפלר, luv”

כמו כן צפינו בסרט תלת מימד המדמה את הנחיתה על הירח והיה קסום.

אחרי שיצאנו ממתחם המוזיאונים פגשנו ישו חמוד אחד ודיסקסנו אם לישו יש מעלות של חתן או לא. את דעתי על ישו אתם כבר יודעים (דפנטלי חתן). לדעת אבא’לה הוא לא. 

לא חייבות להסכים על הכל…

עכשיו אנחנו עוברות לחלקו השני של היום, והקצת פחות אינטליגנטי- אפטרנון טי במלון קנזינגטון.

שעת התה במלון קנזינגטון מוגשת סביב הקונספט של “היפה והחיה”.

חדר האוכל שבו מוגשת הארוחה הוא יפהפה, הכל שם מסודר בטוב טעם כמו שאומרים אצלנו. המפות מעומלנות, הכלים בצבעי פסטל. המלצרים מדברים בקול שקט ורגוע בהגזמה. ממש יפה.

יש מבחר גדול של סוגי תה, ואתה מזמין את התה האהוב עלייך.

המנה הראשונה מוגשת- ואלו הם שלושה טארטים זערוריים. ג’ון המלצר נותן לנו הסבר מפורט מדוע נבחרו דווקא טארטים אלו להיות מוגשים בארוחת הקונספט של היפה והחיה. טארט בצל- כי העלילה מתרחשת בצרפת וטארט בצל הרי מקורו בצרפת. טארט בשר ציד- כי לחיה היה תלוי פוחלץ על הקיר ואם הבנתי נכון זהו ההסבר המאולץ. וטארט נוסף שאני לא זוכרת מה הוא היה- מלווה בהסבר מופרך שאינני זוכרת כלל, מדוע דווקא הוא מוגש בצלחת. את הכל הוא מסביר לאט וברצינות תהומית ואנחנו לא יודעות אם לצחוק או לבכות.

הקולגות בשולחנות הסמוכים אלינו מתקדמים שלב אחד לפנינו בארוחה ואנחנו צופות בהשתאות על התנהלות שלהם.

קחו לדוגמה את הזוג היפני שבקצה החדר:

היא הגיעה לארוע מתוקתקת, לבושה ומאופרת טיפ טופ והוא נראה לנו בהתחלה כמו איזה גבר מסכן שנגרר אחרי החברה שלו ושנקלע למסיבת הברביות שלה בעל כורחו.

אבל אז הגיע השלב שבו ג’ון המלצר הגיש להם את מגדל הצלחות, ובנוסף לאוכל הוא תקע על השולחן אביזרים שקשורים ל”יפה והחיה” כמו מיסיס פוט ולומייר הפמוט, רק לשם התפאורה, איי קיד יו נוט,  ושאל אם הם רוצים להצטלם. למעשה, הוא לא שאל- זה חלק מהתכנייה של המקום.

ואז ג’ון צילם איזה שמונים תמונות והגיש לחבר הנגרר את המצלמה.

החבר הנגרר עבר על התמונות אחת אחת ולא היה מרוצה משום תמונה, וביקש מג’ון טייק נוסף.

ג’ון צילם עוד שמונה מאות תמונות, החבר הנגרר  עבר על התמונות שצולמו ושוב לא היה מרוצה וביקש טייק שלישי.

וזה חזר על עצמו שוב ושוב, אני ספרתי חמישה טייקים.

נגרר בתחת שלי. זו היתה היוזמה שלו לבוא לפה!

הוא זכה לכינוי: “קים ג’ונג און”.

והנה מגדל הצלחות שלנו.

נעבור קומה קומה עם ההסברים, מהסוף להתחלה.

הקומה העליונה היא קומת הקינוחים. בתוך הספל של צ’יפ יש מן קצפת עם שוקולד לבן ואוכמניות. טעים זה לא. בזמן שאוכלים את זה (אני טעמתי רק כפית), אפשר ממש לחוש כיצד העורקים נסתמים אט אט  והדם שכן מצליח לחלחל ללב פועם בקצב מורס שמשדר את הטלפון של נטל”י.

לידו יש עוגייה של מר שעוני. היא ממולאת בשוקולד והיא די טעימה, אם אתם בקטע של ערגליות.

 

חדי העין יכולים להבחין מאחורי מר שעוני בכוסית עם נוזל שקוף ומשהו אדום ולא ברור בתוכה. זו כוסית עם ג’ל נטול צבע ונטול טעם שמעליו מונח עלה שושנה. הבנתם את ההקשר המופרך? רק מה, לא היה ברור לנו אם הג’ל הזה משמש לקישוט או שהוא אכן מיועד למאכל,  והרגשנו די סתומות שבכלל ניסינו לטעום אותו. 

בקומת הביניים היו סנדביצ’ונים, שהם סבבה, אבל בקומה התחתונה- שוק!

במקום הסקונז, שהם לב ליבו של כל אפטרנון טי אנגלי שמכבד את עצמו- הוגשו לחמניות שמוגדרות ע”י אבא’לה כ”לחמניות כשל”פ” בשל חזותן הכשל”פי.

ג’ון מספק את ההסבר השערורייתי להעדר הסקונז: “סקונז זה דבר מאד בריטי, ובל הרי חיה בצרפת, אז הלחמניות מדמות באגט”.

זה בלתי נסלח לטעמי.

לסיכום- היה זה האפטרנון טי הכי מטופש שהשתתפנו בו, שהוגש בנימוס מאולץ. האוכל היה רחוק מלהיות טעים ולגבי המחיר שלו…עדיף שלא תשאלו. נאלצתי למשכן כלייה קטנה בשביל לממן את הדבר הזה.

אבל הי, בדיוק בגלל זה אלוהים חנן אותנו בשתי כליות, כי תכלס אפשר לתפקד גם רק עם אחת, אז הכל טוב.

ובשורה התחתונה- אלא אם כן אתם פריקים מושבעים של היפה והחיה- תגיעו. אם לא: תחסכו מעצמכם.

מה שכן-המלון עצמו ממש יפה.

מחוץ למלון:

עכשיו הגענו לשיאו של היום, לחלק הכי טוב, מעניין ומרגש- הקניות. מ 16:00 עד 22:00 עברנו חנות חנות, בלי לפסוח על אף אחת במעלה רחוב ריג’נט עד אם הדרך אוקספורד. אני לא אלאה אתכם בפירוט השופינג, רק רוצה לתת המלצה אחת חיובית וחמה.

בקצהו של רחוב קרנבי המהמם שוכנת חנות מקסימה בשם We build this city

יש בה שפע של פריטי עיצוב מדליקים ומשעשעים. תסתכלו טוב על התמונות הבאות ותבינו לבד.