נו שיט, שרלוק

נו שיט, שרלוק

אחר צהריים אחד, רותם עשה לי ג’סטה ואמר: “אמא, בואי כפרה, אני אקח אותך עכשיו שוב למוזיאון של שרלוק”. 

כבר ביקרנו במוזיאון הזה פעם ביחד, וגם יש פה בבלוג איפשהו פוסט עם מלא תמונות אבל זה מסוג המקומות שאני יכולה לבקר בו שוב ושוב בלי שימאס. אפילו יש בו כמה אלמנטים שמזכירים לי את הבית שלי (חחח).

אז למוזיאון שרלוק הולמס מגיעים דרך תחנת בייקר, שהיא אחת התחנות הכי הכי יפות בטיוב.

כשיוצאים מהתחנה, שרלוק כבר עומד בחוץ, ממתין ליוצאים מהטיוב, כדי לומר להם שהם בכיוון, מן רמז ששתלו פה כמו סימן דרך.

אני באמת מרגישה שהעיר הזו היא כמו מגרש משחקים ענקי של “חפשו את המטמון”

המוזיאון נמצא במבנה ג’ורג’יאני שנבנה ב 1815 והוא משחזר את ביתו של שרלוק בהתאם לתיאורים המופיעים בספרים.

אל המוזיאון נכנסים דרך חנות המזכרות, ואם הקשבתם טוב לשיעורים הקודמים: אני חולה על חנויות מוזיאון.

והחנות של המוזיאון היא באמת מקסימה, אז יחד עם הכרטיסים גם נרכשו כהנה וכהנה מרצ’נדייז קטנים אשר מיועדים לשידה קטנה שממתינה בבית לכל המרצ’נדייז, ותכף תיראו איך שרלוק העתיק ממני את הרעיון).

במעלה 17 מדרגות צרות, נמצא חדר המגורים של שרלוק, המשקיף לרחוב בייקר.

מככבים בו מאות חפצים ופריטים שהוזכרו בסיפוריו של ארתור קונאן דויל, כולם חפצים מקוריים מהתקופה הויקטוריאנית, כך שבמוזיאון הזה שרלוק הולמס הוא רק התירוץ, למעשה זהו מוזיאון ויקטוריאני מקסים שמתאים לאנשים שמאד אוהבים חפצים ויקטוריאנים אותנטיים.

הכורסא הגדולה שליד האח, היא הכורסא שבה נהג שרלוק לשבת, כשמולו יושב בן שיחו הנחקר, כך שאור החלון יאיר את פניו ויאפשר לשרלוק להתרכז ולחקור את הבעות פניו של בן שיחו:

 כלי הכימיה של שרלוק ואוספי זכוכיות המגדלת, המקטרות והכובעים שלו.

על קיר חדרו של שרלוק מצויים חורי הירי המאייתים את ראשי תיבות שמה של המלכה ויקטוריה (VR= Victoria Regina) – שאותן ירה שרלוק

החדר מלא בחפצים הכוללים מנורות אור גז, עותק ישן של ה”טיימס”, בקבוקי דיו, כינור וראש של צבי.

בקומה השנייה של מבנה המוזיאון משוחזר חדרו של ד”ר ווטסון וגם חדרה של בעלת הבית.

חדרו של ד”ר ווטסון מציג חפצים המוזכרים בסיפורי שרלוק הולמס כשייכים לווטסון וביניהם ספרי רפואה, תיק רופא, וכן יומן משוחזר – המציג את הערותיו בכתב יד של ווטסון בהתאם לעלילת הספר “כלבם של בני בסקרוויל”.

בעליית הגג יש מקום שבו השוכרים היו מאחסנים את המזוודות שלהם, וגם חדר רחצה יפהפה

תסתכלו על האסלה והכיור האלה, באמת, לא למות מהם? יש לי סט מיניאטורי בדיוק כזה באחד מבתי הבובות שלי.

דרך החלונות אפשר להציץ לרחוב בייקר:

וכמובן שהפרחים באדנית שעל החלון מסודרים ופורחים פיקס:

המיטה של שרלוק עם חפציו האישיים:

ועל הקיר ממול תלויות תמונות של רוצחים סידרתיים מהתקופה הויקטוריאנית, בינהם הרוצח המתועב ג’ק המרטש שזהותו לא ידועה עד היום:

על הקיר תלויה תמונה של המלכה ויקטוריה

והשידה הזו! היא ההשראה לשידה אצלי בבית, או יש לומר: השידה אצלי בבית שימשה השראה לשרלוק:

אני אוהבת בבית הזה הכל! את החלונות, את אדני החלונות ואפילו את המנורות:

קסם של מקום.

 

Did you enjoy this article?

השארת תגובה