הבוקר השני שלנו נפתח בBILL’S, שמזמן הפכה להיות מסעדת הבית שלנו לארוחות בוקר.
מוגש שם תה בקומקום אמאייל גדול, והאגז רויאל והאגז בנדיקט שלהם, הם מהמעולים.
אחר כך אנחנו צועדים לעבר גרין פארק הסמוך לארמון באקינגהם.
בימים הראשונים מאז שמתה המלכה, נערמו ערימות פרחים עצומות על שערי הארמון. הפרחים הועברו לפארק הסמוך.
בכניסה לפארק יש עמדה של מתנדבים שמסירים את ניירות הצלופן שעוטפות את הפרחים כדי לשמור על הסדר והניקיון
ובתוך הפארק- שבילים שבילים מסודרים של זרי פרחים צבעוניים, זרועים באיגרות ניחומים, הספדים וציורים.
הדב פדינגטון, שקשר את גורלו עם גורל המלכה בג’ובילי האחרון, מככב כאן. עשרות פדינגטונים שוכבים בין ערימות הפרחים.
אנשים פוסעים בדממה בין הפרחים, קוראים את האיגרות בשקט ומצלמים.
לפתע מגיע טנדר עמוס בפרחים, משלוח שהגיע מצפון המדינה. מתנדבים נרתמים לסייע לפרוק את הפרחים וגם רותם ועמית מתנדבים.
משם אנחנו הולכים לטייל ברחוב ניו בונד, האהוב עלינו. גם שם, בכל חלון ראווה מתנוססת תמונה של המלכה.
וגם בקולנוע אודיאון בלייסטר סקוור
ארוחת הצהריים שלנו נסעדת במסעדת Pho בסוהו. המנה האהובה עלינו שם היא מרק קארי. הוא אלוהי. הוא חריף והוא פותח לנו את כל הצ’אקרות.
רותם לוקח אותנו משם ל Wallace colection.
מעל כל בניין בלונדון- הדגל בחצי התורן לרגל האבל.
זהו אוסף פרטי שהיה שייך לסר ריצ’ארד וואלס, אשר הוענק לממשלת בריטניה ע”י אלמנתו בשנת 1897.
המוזיאון מציג אמנות אירופאית, כלי חרסינה, כלי נשק וריהוט צרפתי וזה מרגיש כמו לטייל בסט של הסידרה ברידג’רטון.
את התה שלנו אנחנו לוגמים בקפיטריה הקסומה של הגלריה, שטופה באור יום בזכות תיקרת הזכוכית שלה.
משם אנחנו קופצים קצת למוזיאון הבריטי
אנחנו רוכשים אוצרות בחנות המוזיאון. ואנחנו מנסים לגייס כוחות כדי להמשיך במסע.
בסוף היום אנחנו מסיימים אצל גורדון רמזי המלך, האיש היחיד שאני מוכנה לאכול לו ישירות מהידיים.
