אלו הם חיינו

גינה לי חביבה

1 דקות קריאה

תהליך בניית והלבשת הבית היה תהליך כה יצירתי ומרגש, אשר הוציא החוצה את המרתה סטיוארט שבי בשיא תפארתו. נהניתי בו כמעט מכל רגע. רצה הגורל, והיקום זימן לי לעבוד עם אנשי מקצוע יצירתיים ומקסימים ששיתפו פעולה באופן מלא עם החזונות המרתה סטיוארטים שלי, שעוד ארחיב את הדיבור עליהם בהמשך, אבל היום אני רוצה להתמקד בגינון.

כשהתחלתי לחשוב על הגינה ידעתי שאני רוצה שיהיו בה הרבה עצי פרי, ושאחד מהם חייב להיות תפוח- כי פעם ראיתי איזה סרט מטופש בערוץ הולמרק, על אישה שגרה במטע תפוחים וזה היה כה רומנטי בעיניי, שידעתי שאני חייבת עץ תפוח הולמרקי משלי. כמו כן, רציתי דשא רגיל ולא סינטטי, על מנת שבעוד כמה שנים אני אמלך בדעתי ואחליף כמו כולם את הרגיל בסינטטי. וכן שיהיו בו הרבה שיחים ירוקים שיתרוממו לגובה וימסכו את הגינה שלנו מעיניהם הסקרניות של תושבי נוטס לנדינג המקיפים אותנו. וגם שיהיה בו שביל קטן עם אבנים אפורות, והרבה הרבה הרבה פריחה סגולה וורודה. 

היקום היה שוב לטובתי כשהפגיש אותי עם ניר. 

ניר הוא גנן מקסים וכשרוני, שהגיב בגיחוך על כל סיפור עץ התפוחים, אבל זרם עם הראש שלי.

ניר לקח אותי למשתלה כדי שאבחר את העצים הבוגרים. המשתלה הזו היא כמו בית יתומים אחד גדול של עצים בוגרים ואנחנו פשוט שוטטנו שם בין העצים ואני הצבעתי על העצים שברצוני לאמץ לי לכל החיים. העצים סומנו בסרט, והגיעו למחרת במשאית גדולה, עם מנוף.

5 ימים לקח לניר ולפורת להפוך את פיסת האדמה העזובה שנראתה כמו חצר ברובע בורג’ אלברג’נה לבוסתן פורח ירוק מקסים.

5 ימים שבהם עצרתי מכל מלאכתי ופשוט ישבתי ובהיתי בשני האנשים החרוצים והטובים האלה מקלטרים, עודרים גוזמים ושותלים לי את גינת החלומות שלי.

5 ימים שבהם צחקנו, דיסקסנו, הרמנו אחד לשני.

ובתום היום החמישי התנוססה לה גינה לתפארת.

אז מי שמחפש גנן מקצוען, חרוץ ומקסים:

ניר, 0506464426.

   

  

 

     

         

   

  

 

עוד באותו נושא

אלו הם חיינו

המקרה המוזר עם צרור המפתחות

אתמול בבוקר, בבואי לצאת מהבית, ארעה תקלה- צרור המפתחות שלי נעלם. מיד נפתחה ועדת חקירה בראשות שופטת לחקור את נסיבות המקרה. נאספו ראיות פורנזיות מהשטח, אבל שום ממצא לא הוביל לפענוח…

אלו הם חיינו

ההפגנה ואני, קווים לדמותנו

זה אחד הפוסטים הכי אישיים והכי פוליטיים שכתבתי בתקופה האחרונה, וכיוון שהבלוג הזה שימש פעם כיומן פתוח, אני מרגישה צורך ללרלר בו קצת על ההפגנות. בשבעת החודשים האחרונים אני משתתפת…

אלו הם חיינו

האבולוציה של הראשון בספטמבר

בכל ראשון בספטמבר, מזה 17 שנה, אני נוהגת לצלם את שני צאצאיי עומדים זה לצד זו, שניה לפני היציאה לבית הספר. זו סידרת תמונות לפנתאון, שמתעדת יפה את תהליך צמיחתם. למרות ששניהם כבר…