יומני נורווגיה- 8
תצטרפו אלינו לסיור קצר באנייה:
בשעה זו, הספינה כבר שטה לה בתוך הפיורד ונחמד היה לעלות לסיפון 15 לצפות משם בנוף המהמם
בצהריים ספינתנו עגנה בטרומסו, אבל אפשר לקרוא לה גם טרומסה אם מתחזים לנורווגים.
העיר טרומסה שוכנת כ 300 ק”מ מצפון לחוג הארקטי, באותו קו כמו זה של צפון אלסקה.
היא מהווה שער לאוקיינוס הארקטי והחל משנות ה 20 של המאה ה 19 היתה לנמל בית חשוב לספינות שהפליגו באוקיינוס הארקטי.
החוקרים הידועים נאנסן ואמונדסן החלו כאן את מסעות התגליות שלהם אל הקוטב.
ירדנו מהאנייה ונסענו ממנה אל מוזיאון הקוטב.
המוזיאון ממוקם במחסן היסטורי על שפת המים.
במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הייתה טרומסו הבסיס האחרון לפני קצה העולם. כאן הצטיידו משלחות, גייסו צוותים, קנו מזון, כלבי מזחלות וציוד חורף, ומכאן הפליגו צפונה אל הלא נודע. לכן העיר זכתה לכינוי “השער לארקטי”.
בקומה הראשונה המוזיאון מציג חפצים ארקטים המסבירים על החיים בסביבה הארקטית הקיצונית.
הקומה השניה היא מרתקת ומספרת את סיפורם של חוקרי הקוטב.
חוקרי הקוטב הם גיבורי-על בנורווגיה. עבור הנורווגים, חוקרי הקוטב הם שילוב של אסטרונאוטים, מגלי ארצות ומטפסי הרים- אנשים שיצאו אל “החלל” של תקופתם.
פריטיוף ננסן היה מדען, גולש סקי מעולה והרפתקן חסר פחד. ב-1893 הוא עלה על הספינה Fram והגה רעיון שנשמע מטורף: להקפיא בכוונה את הספינה בתוך הקרח הארקטי ולתת לו לסחוף אותה לכיוון הקוטב הצפוני. הספינה שרדה, וננסן הוכיח הרבה דברים על זרמי הקרח והאוקיינוס הארקטי.
בהמשך חייו הוא הפך לדיפלומט והומניטר, ואף זכה בפרס נובל לשלום.
תזכרו את השם ננסן, כי נחזור אליו בסוף היום.
אבל ה- גיבור הלאומי הוא רואלד אמונדסן.
אמונדסן היה הראשון שחצה את המעבר הצפון-מערבי בין האוקיינוס האטלנטי והשקט.
הוא היה הראשון שהגיע לקוטב הדרומי בשנת 1911, לפני המשלחת הבריטית של רוברט סקוט.
והיה אחד הראשונים שהגיעו בוודאות לקוטב הצפוני באמצעות ספינת האוויר Norge בשנת 1926.
אמונדסן נחשב למתכנן מבריק. הוא למד מהאינואיטים איך להתלבש, להשתמש בכלבי מזחלות ולהסתגל לקור, ובזכות זה הצליח במקום שבו אחרים נכשלו.
אמונדסן יצא מטרומסו למסעו האחרון.
בשנת 1928 הוא המריא כדי לחפש את החוקר האיטלקי אומברטו נובילה, שספינת האוויר שלו התרסקה באזור הארקטי. המטוס של אמונדסן נעלם מעל ים ברנץ, וגופתו מעולם לא נמצאה.
משם עלינו ברכבל להר סטורשטיין כדי להתפעל מהנופים הפנורמיים עוצרי הנשימה של טרומסו, האיים מסביב והפיורד.
אחר כך ביקרנו בקתדרלה הארקטית האייקונית של טרומסו, יצירת מופת של ארכיטקטורה מודרנית עם העיצוב במשולש המרשים שלה וחלון הויטראז’ המדהים.
לסיום עצרנו באנדרטה לזכר יהודי נורווגיה שנספו בשואה, שממוקמת באופן מפתיע בכיכר המרכזית של טרומסו, ממש ליד פסלו של הגיבור הלאומי אמונדסן.
ואם בתחילת הפוסט סיפרתי על פריטיוף ננסן ההרפתקן, אסיים עם הבן שלו, אוד ננסן.
לפני מלחמת העולם השנייה אוד ננסן סייע להצלת יהודים שנמלטו מהנאצים והביא פליטים לנורווגיה.
לאחר הכיבוש הגרמני נעצר בשל פעילותו נגד הנאצים ונשלח למחנה הריכוז זאכסנהאוזן.
במהלך מאסרו ניהל יומן סודי, שפורסם לאחר המלחמה והפך לאחד התיעודים החשובים של החיים במחנות.
ננסן שרד את המחנות, חזר לנורווגיה והמשיך בפעילות הומניטרית. הוא היה בין הדמויות שסייעו להקמת יוניצף ונחשב לאחד ממייסדיה. בנוסף המשיך בקריירה האדריכלית שלו ותכנן מבנים חשובים בנורווגיה.
