קייטנת לונדון קיץ 2026 פרק 1
והנה שוב כמעט הגיע לסיומו אוגוסט הצורר, וגם השנה כמיטב המסורת מאז 1997 אני פותחת מחזור אחד יחיד של קייטנת הבוטיק אמא.
קייטנת הבוטיק אמא פועלת ברציפות מאז אוגוסט 97 ומציעה קונספט ייחודי שטרם הוכח ככלכלי:
אני שובתת מכל מלאכה, מבטלת כל מחויבות ומקדישה את עצמי באופן בלעדי לפעילויות מהנות עם הילדים שלי.
הקייטנה כוללת טיסה ליעד נבחר, בילויים, אטרקציות, אוכל משובח ושירותי הפקה ולוגיסטיקה כיד המלך והמלכה.
עם השנים ועם צמיחת הקייטנים, קייטנת הבוטיק אמא השתכללה ויש שיאמרו התמקצעה.
בשנים האחרונות מטעמי איכות השירות, הקייטנה מקבלת קייטן אחד בלבד בכל מחזור, הנהנה מיחס אישי ועם תכנית המותאמת במיוחד עבורו, והיא מתקיימת בכל שנה בעיר האהובה עלינו מכל:
לונדון.
הרישום לקייטנה מתבצע בשיטת רוטציה קפדנית: שנה רותם, שנה עמית, שנה רותם, שנה עמית.
אנחנו נמצאים כבר במחזור התשיעי או העשירי שפועל בקונספט הזה- בשלב מסוים הפסקנו לספור ואף הפסקנו לתעד בבלוג.
השנה הקייטן הוא רותם, והשנה החלטתי לחזור ולתעד את קורותינו בבלוג.
המשפט היפה ביותר בשפה האנגלית קיבל את פנינו לעת ערב בלוטון. סבסטיאן הנהג החביב מנהגוס אסף אותנו והוריד אותנו בפתח המלון המהמם שלנו, Page 8.
זהו מלון קטן, בוטיקי ונהדר, עם חדרים גדולים מצוחצחים ונקיים להפליא, שיתרונו הגדול הוא המיקום שלו: הוא יושב ממש מעל כיכר טרפלגר, צמוד לכנסיית st. Martin in the fields המכונה אצלנו: מרטין הצדיק בשדות.
כמה קרוב לטרפלגר אתם שואלים?
מהחלון של החדר שלנו אפשר לראות את הטוסיק של אדמירל נלסון, שמתנוסס לו גבוה גבוה מעל הכיכר.
המלון מהמם ואנחנו אוהבים אותו.
משם הלכנו ברגל לקובנט גרדן, למסעדת הבית שלנו PHO
ואכלנו את מנת הדגל שלנו המתקראת: Beef brisket curry noodle soup.
מנה מושלמת
אחרי סיבוב בקובנט האהוב, על בטן מלאה, שמחים וטובי לב חזרנו למלון שלנו והתאבלנו על מותה של דולי פרטון שנקטפה היום
עד שנרדמנו.
למחרת, התעוררנו עם אור ראשון, ואני מתכוונת לזה מילולית.
התעוררנו ב 6 בבוקר וב 6:30 כבר לגמנו את הקפה שלנו בפרט שנמצא ממש מתחת למלון שלנו, how convenient.
יחד איתנו סעדו כל מפני הזבל של אזור ווסטמינסטר והסביבה
שמתי לב שבפרט הכחידו בשנה האחרונה את שני המעדנים הכי אייקונים שלהם: מעדן עוגת גבינה לימון ומוס השוקולד האלוהי,
השם ייקום דמם
המטרה הראשונית הבוקר היתה פריימרק, ושרפנו את השעה הנותרת עד הפתיחה בשיטוט ברחבי אוקספורד סטריט
הביקור בפריימרק היה מוצלח בעיקר עבור רותם שמקווה מאד שיהיה חורף רצחני בישראל כי הוא יצא ברכש של שבעה סוודרים חדשים, לא פחות
ניצלנו את השעה המוקדמת ברחוב אוקספורד שעדיין לא התעורר כדי לבקר בכל ה usual suspects: מוג’י, מרקס אנד ספסנסר, בוטס וכו’
(יש לי שנים רבות אמונה תפלה שבכל פעם שאני נכנסת למרקס אנד ספנסר אני צריכה לצלם את דייויד גנדי, זו ערובה שמבטיחה את הטיול הבא)
משם צעדנו בחזרה למלון כשהשעה עוד לא 12 וכבר מאחורינו 15000 צעדים
(בדרך עוברים דרך ה outernet שסמוך לתחנת טוטנהאם קורט יארד: יש שם חלל ציבורי חינמי שמוקף במסכי led עצומים מהריצפה ועד התיקרה. מוקרנות שם יצירות אומנות דיגיטליות, אנימציות ומיצגים כך שמרגישים כאילו נמצאים בתוך התמונה)
אחרי שפרקנו סחורה במלון פלוס עשיתי מקלחת והחלפתי בגדים, יצאנו שוב.
יש לנו מסלול קבוע שבו אנחנו צועדים תמיד תמיד ביום הראשון של הטיול בלונדון. אנחנו קוראים לו בשם קוד הסיבוב הקלאסי: מטרפלגר לארמון באקינגהם, סינט ג’יימס פארק, משמר הסוסים, וויטהול, כיכר הפרלמנט, חציית גשר ווסטמינסטר והליכה על הגדה הדרומית עד הטייט מודרן.
זה אולי נשמע הרבה, אבל זה המון.
פארק סיינט ג’יימס צחיח. אנחנו אחרי גל חום שנמשך מעל 50 ימים ללא גשם וזו שנה שחונה בלונדון
עצרנו לומר שלום לחברינו צ’ארלס
בדרך כמובן הסלקנו לא מעט מזכרות וקישקושים
וכשהגיעה השעה 14:00 תהינו מה לעשות עכשיו. בדיוק עצרנו בפרט אשר על הגדה הדרומית לעצירה הומניטרית- אז קיבלנו את ההחלטה ההגיונית לצעוד לסיטי דרך גשר המילניום ולסעוד בפאב ההיסטורי Old Bank.
טעות ניווט גרמה לנו ללכת לרויאל אקסצ’יינג’, אבל מי ידע שיש שם סניף של Daunt Books?
הצטרפו לכוחותינו מספר ספרים:
זהו הספר השני של ג’ק צ’שר אני ממש ממליצה על הראשון: שממשיך לחפש את הפינות הנסתרות, הסיפורים הקטנים והפרטים שקל לחלוף על פניהם בלונדון מבלי לשים לב. מומלץ גם לעקוב אחריו באינסטגרם, שם הוא מפרסם באופן קבוע את הפנינים שלו
ושני ספרים נהדרים של אליס מלווין, שבהם עכבר קטן יוצא למסע ובדרך מגלה בתים, סירות, טבע והמון פרטים בריטים קטנים עם דפים מתקפלים ודלתות שנפתחות והפתעות שמתגלות
והנה סוף סוף הגענו אל הפאב שלנו, Old Bank. הוא שוכן במבנה ששימש בעבר כבנק, והאופי המקורי של המקום נשאר בעיצוב. נכנסנו בעיקר בשביל האווירה
אבל האוכל- צרבת
אך השירותים!!! השירותים!!! למי עוד יש את הסטיה הזו לצלם שירותים במסעדות בלונדון?
אחרי שסיימנו את הפיש אנד צ’יפס ואת הפאי בשר, החלטנו להתאושש מהצרבת באמצעות המשך צעידה ברגל, עברנו שוב בקובנט גרדן, נכנסנו לווטרסטונס הגדול- בקיצור, עברנו ביום הראשון את מה שרוב בני האדם יעשו בשבוע שלם.
אבל לונדון לא נותנת לנו להפסיק. ממש נהנינו- בעיקר כי התחושה היא של נחת ושאין לנו שום fomo: כבר ראינו הכל ותמיד יש לנו את מחר.
